תוכנית הקשר הרב דורי תשע"ד בית ספר ניסויי "הבונים" חיפה .

כך יצאנו לדרך.....

דבר מנהלת בית הספר  רותי שטרנברג 

"עם שאינו מכבד את עברו,

ההווה שלו דל  ועתידו לוטה בערפל"

(יגאל אלון)

תכנית "הקשר הרב דורי" הינה תכנית ערכית חינוכית הבונה גשר ערכי בין  דורי , ומחזקת את מערכת הקשרים בין תלמידים צעירים   לבין האוכלוסייה המבוגרת, באמצעות הסביבה הטכנולוגית.

במהלך התכנית  נפגשו תלמידי כיתות ה' בבית ספר ניסויי "הבונים" עם הסבים והסבתות  בני גיל הזהב, ולמדו איתם בסביבה מקוונת את סיפורי העבר והמורשת המשפחתיים הנטועים בהיסטוריה המפוארת של עם ישראל בארץ ובגולה.

לתלמידים ניתנה אפשרות נדירה של מפגש מיוחד במינו עם סבא וסבתא שיכלו לחלוק עימם את סיפורי ילדותם וסיפורים הבונים את המורשת הערכית המשפחתית הקהילתית והלאומית.

הלמידה ההדדית והחוויות המשותפות תרמו להבנה טובה יותר של בן הדור האחר ויצירת מערכת שורשית וערכית בחברה.

מרגש היה לראות ולשמוע את משתתפי התכנית נפגשים מידי שבוע לחוויית למידה משותפת ומאתגרת.

זה המקום להודות למורה המובילה רונית קורצ'ק שזכתה לשבחים מכל המשתתפים על עבודתה המסורה.

יישר כוח לכל המשתתפים!

רותי שטרנברג

מנהלת בית הספר

המשתתפים : 

סבא אריה והנכדה ליהיא

יהל קליין וסבתא אסתר פריברג

סבתא חיה ברמן והנכדה רוני ברמן

סבתא יהודית והנכדה ליהיא

סבתא דליה והנכדה מעין

סבא אילן והנכד יואב ציוני
נכדים מאומצים : אלי ועמית 

סבתא ירדן והנכד אור שוורץ

סבתא רבקה והנכד יונתן

סבתא דניס תייר והנכד עוז
נכד מאומץ תומר שטרן

סבתא שושי והנכדה ליהיא

סבתא שרה והנכדה מורן

סבא צביקה והנכדה רוני ברמן

סבתא נעמי והנכדה סתיו
נכדה מאומצת טל

"מכל-מלמדי השכלתי, כי עדותיך, שיחה לי מזקנים אתבונן, כי פקודיך נצרתי" 

(תהילים, קי"ט, צ"ט - ק')

סיפורו של חפץ

סיפורו של הגדת פסח עתיקה מבולגרייה

ההגדה העתיקה של סבא גרשון זהבי

 סבא רבא של רוני רייכשטיין.

ספרה : סבתא פולה זהבי 

סבא רבא שלי עלה לישראל מבולגריה עם בני משפחתו 

(בנו ואשתו).

בבולגריה סבא רבא שלי ניהל חנות של כלי כתיבה שהייתה שייכת לדוד שלו לכן היה בקיא בהנהלת חשבונות וניהול עובדים.

בחיפה היה המנהל הראשון של צרכן חיפה (הסופר מרקט הראשון

בחיפה).

בישראל הייתה תקופת צנע וסבא רבא שלי היה עוזר למשפחות 

במצוקה עם מצרכי המזון.

עד פרישתו מהעבודה היה מעורב גם בארגון "עולי בולגריה".

ההגדה היפה שעוברת במשפחתנו, סבא רבא קיבל אותה מאח שלו

שהגיע לישראל לפניו עם תנועת הנוער.

בחג הפסח אנו מתאספים, ומנהלים את סדר פסח לפי ההלכה  

היהודית והמסורת משפחתית שעוברת מדור לדור.

סבתא פולה אוספת הגדות של פסח ויש לה הגדה מאוד עתיקה של

סבא של אמא שלי ,שהביא אותה מבולגריה אבל היא הודפסה

בארץ ישראל.

בהגדה יש תמונות יפות שקשורות ליציאת מצרים ותווים לשירים

ששרים בליל הסדר. ההגדה היא אומנם מאוד מאוד ישנה ואנחנו שומרים עליה ומשתמשים בה בכל חג פסח וזוכרים ככה את סבא רבא שלנו ואת הסיפור של ההגדה שעלתה לארץ מבולגריה יחד עם החלוצים.                                    

סיפורו של ספר תפילה עתיק מאוסטרו- הונגריה

ספרה: סבתא אסתר פריברג

הספר נשמר בביתי מאז שסבתי נפטרה זה היה ספר התפילה שאיתו הלכה בחגים לבית הכנסת. שמרה עליו כעל בבת עינה. כיום הספר מעט הרוס, קרוע ועלי לשמור עליו לדורות הבאים.

ת.ז.

נכתב בשנת: 1922

נכתב בעיר: צ'רנוביץ אוסטרו- הונגריה כיום, אוקראינה.

כתוב בשפות: עברית ובגרמנית גבוהה.

בספר עדין ישנה סימנייה בעמוד הזכרת נשמות.

בספר ישנה תפילה של כפרות (לפני יום הכיפורים).

לפני יום הכיפורים סבתי הייתה הולכת לשוק איתי ושם קונה תרנגולת ומסובבת אותה מעל ראשי "זו כפרתי זו תפלתי" זה מנהג שהיו עושים ביום הכיפורים עם ספר התפילה.





סיפורו של שרפרף עץ בצבע לבן

ספרה: דליה פורת 

         

     בחדר האמבטיה שלנו היה שרפרף עץ בצבע לבן שאבא שלי היה יושב עליו             כשהחליף בגדים ונעל נעליים לפני שהלך לעבודה.  

        יום אחד, בקיץ של החופש הגדול, חברה שלי עדנה ואני הלכנו לקטוף סברס במקום שהיה פעם, לפני מלחמת השחרור,

         כפר ערבי בשם יג'ור (הכפר הזה היה בין נשר לקיבוץ יגור ובמלחמת השחרור הוא נמחק לחלוטין ומה שנשאר ממנו הוא רק גדר של סברס). קטפנו סברס וחזרנו אליי לחצר. הוצאתי את השרפרף מחדר האמבטיה שישמש לנו כשולחן לקלף את הסברס. קילפנו, אכלנו והיה כיף. אבל לא ניקינו את השרפרף הוא נשאר בחוץ בחצר. 

         בלילה, לפני השעה 22:00 שהייתה שעת המשמרת של אבא שלי בעבודה הוא חיפש את השרפרף וראה אותו בחוץ. הוא הכניס אותו הביתה והתפשט כדי  להחליף לבגדי עבודה. אבל הקוצים של הסברס היו על השרפרף ותארו לכם מה קרה לטוסיק של אבא שלי...

סיפורה של קופסת האתרוג

סיפרה: ירדן בלומברג רביצקי

אין לנו הרבה חפצים בבית המזכירים את דור הסבים היות שהם עזבו לפני המלחמה והכול נשדד ע"י הצורר הגרמני ימ"ש.

החפצים היחידים שהם הביאו אתם היו שתי קופסאות בני למעלה מ- 100 שנה. קופסה אחת היא קופסת כסף שסבי נתן כמתנה לסבתא לכבוד 25 שנות נישואיהם, חתונת הכסף. הקופסה שימשה לאתרוג ועליה כתוב: "אחרי ימי שבתי עם אשתי יטע ת' חמישה ועשרים שנה לנשואוינו, שלמה מרדכי קרונמאן. כ"ב סיוון ה' תרע"ט.

הייתה עוד קופסא יקרה שהעידה על מצבם הכלכלי הטוב של סבי וסבתי בפולין לפני מלחמת עולם השנייה. הם היו עשירים מאוד ובביתם היו הרבה מאוד שכיות חמדה אשר נשדדו, כפי שציינו. הקופסא שמשה לממתקים ועד היום אנו משתדלים לשמר את המסורת ולמלא אותה בשוקולדים ודברי מתיקה טעימים. 

סיפורה של סיכת "הצנע לכת"

סיפרה: רבקה נטוביץ'

בתוך קופסא לבנה וקטנה מצאנו סיכה קטנה ומשולשת נראה לי העשויה זהב במרכז הסיכה מצויר סמל של בית הספר הריאלי ועליה כתוב "והצנע הלכת" שמחתי כי הסיכה הזו מספרת לי הרבה.

לפני כ30 שנה אימי החלה ללמוד בריאלי ולאחר שסיימה את לימודיה זכתה בסיכה זו וכך גם אבי שלומי.

לימים נישאה אימי שירה לאבי שלומי  ונולדו להם אחי הבכור איתמר שגם זכה לסיכה זו.

ולאחר מכן גם אחותי הגדולה טליה מסיימת עתה את לימודיה בבית ספר "ריאלי" ואני מקווה שגם היא תזכה בסיכה.

אני מסתכל על  הסיכה הזו ורואה וחושב  כמה השקיעו אמי אבי אחי ואחותי בשנות לימודיהם בבית ספר ה"ריאלי" כמה זיכרונות יש בה שמחות, חגיגות , נעורים וגם לפעמים צער על ציון לא טוב שקיבלו במבחן.

ככה עוברת הסיכה מדור לדור. ומסמלת  מסורת של לימודים וערכים .  חיי בית ספר של הורי  ואחי ואחותי מסמלת נעורים עבודה קשה וכיף גדול.

סיפורו של התפלין

ספרה: נעמי אברהם

אבא, אברהם משה קליין  נולד בהונגריה  ג'ור ליד הדנובה  למשפחה דתית. העיר ג'ור נוסדה על ידי הקלטים רוב תושביה היו סוחרים ב1791 יסדו שם את הקהילה היהודית הראשונה. ב1795 בנו שם את בית הכנסת הראשון, ליהודים הרשו לגור גם בערים הגדולות ליהודים היו זכויות להשתתף בחיים הציבוריים. מותר היה להם לפתח מסחר הם גדלו דגנים ושלחו על הדנובה את התוצרת למזרח ולמערב כך יסדו גם חברת ספנות.

העיר הזאת הפכה להיות עיר תעשיתית שניה בגודלה בהונגריה .ב1867 הכירו בדת היהודית באופן רשמי ובכרו נשיא לפרלמנט ליהודים היו בית ספר עממים .בית הספר היה קטן בן 4 כיתות למדו שם קראו וכתוב חשבון והתמצאות בספר התפילה(סידור)התלמידים התאספו מדי שבת אחר הצהריים ולמדו את כתב רש"י. חיי בית הספר היסודי היו חסרי שמחה .ספרי הלימוד היו יבשים ורחוקים  מחוויות החיים. שירה לא נשמעה מבית הספר התלמידים הכירו את המקל מקנה הסוף של המורים שהיה יורד על קצה אצבעותיו של התלמיד שטעה בתרגיל החשבון או גילה חוסר עניין בלימודים.

השמחה הגדולה ביותר הייתה כאשר ימי החורף הביאו את השלג שכסה את הגבעות ליד בית הספר. התלמידים נהנו להחליק במגלשיים על השלג ולצעוד עם סקטים מכוסי חלודה על הנהר הקפוא(הדנובה). לאחר בית הספר היסודי התלמידים עברו לבית ספר התיכון שם אסור היה להם לחגוג את החגים ובפורים למשל  התלמידים התארגנו בחשאי להצגה קטנה (פורים שפיל). היהודים חיו חיים נוחים עד תחילת השואה 1939 אז שללו להם את הזכויות והכניסו אותם לגטאות וכפו עליהם ללבוש תלאי צהוב.

 לבר מצווה שלו קנו לו כמו לכל נער שהגיע לגיל מצוות תפילין.

כמובן הוא עלה לתורה והקריא את פרשת השבוע.

כמו כן למדו אותו איך מניחים תפילין ומאז בוקר בוקר הוא הניח תפילין.

 כאשר הגרמנים פלשו להונגריה. אבי הופיע ברשימה של המועמדים להעברה למחנה עבודה-"מטהאוזן" שבאוסטריה. הוא ידע שאת התפילין הוא לא יוכל לקחת איתו .לכן עטף אותם היטב וקבר אותם באדמה.לא רחוק מביתו ושמר בליבו היכן הם טמונים. זה היה בשנת 1944. אחרי שהוא השתחרר מהמחנה. הוא חזר לעיר הולדתו. את בני משפחתו הוא לא מצא.הוריו ושלושה מחמשת אחיו נספו. אבל הוא זכר בדיוק איפה הוא קבר את התפילין והוציא אותם מהאדמה. מאז הוא חזר להניח תפילין בוקר בוקר.כילדה הייתי מידי פעם מתבוננת בו כשהניח תפילין. הוא שיתף אותי בסיפור של התפילין . אימא של סתיו(דפנה) בימי החופש הגדול הגיעה גם בוקר בוקר לבית הוריי. גם היא זוכרת את אבי מניח תפילין וגם היא מאוד התרשמה מסיפוריהם של הורי.במשך השנים אבי קנה לעצמו תפילין חדשים אבל על אלא שהוא קיבל לבר מצווה הוא שמר מכל משמר.היום התפילין נמצאים בביתי. בהזדמנות אעביר אותם ליד ושם.

מתכוני סבתא - דברים שהנכדים אוהבים

מתכון הכרוב הממולא של סבתא אסתר פריברג:

המתכון:

המצרכים:

 כרוב, בשר טחון, בצל, אורז, סוכר, מלח, רסק עגבניות.

אופן ההכנה:

קונים כרוב שבוע מראש ומקפיאים אותו. אחרי שבוע 

יום לפני הבישול קוצצים בצל ומאיידים, מוסיפים 

אורז ונותנים לזה בישול אחד.

מהמקפיא מוצאים בשר טחון, את הכרוב הקפוא.

למחרת, פורסים את הכרוב עלים, עלים ומערבבים את הבצל עם האורז ועם הבשר 

הטחון מוסיפים סוכר לפי הטעם, מלח לפי הטעם וממלאים את העלים עם הבשר 

ושמים לבישול בתוך הסיר יש רסק עגבניות, סוכר ומלח לפי הטעם ומבשלים.                                                          

                                 

                                        בתיאבון 

*תמונת המאכל נלקחה מאתר: http://he.wikipedia.org 

מתכון הדגים מרוקאים של סבתא שרה מגירס:

המתכון:

מצרכים:

-      דגים מושטים

-      מלח, לימון

-      פפריקה אדומה

-      שמן קנולה

-      כוזברה

-      גמבה\ גזר

-      2 פלפל חריף

-      שום

-      גרגרי חומוס

-      כוס מים פושרים

אופן ההכנה:

משרים את הדגים חצי שעה ושמים עליהם מלח ולימון. לאחר מכן שוטפים את זה במים ושמים בַסיר: שום, כוזברה, חתיכות גמבה\ גזר ו2 פלפלים חריפים, מעל הכל שמים את הדגים ומעל הדגים שמים שוב שום וכוזברה. אחר כך ממלאים כוס מים פושרים ושופכים על הדגים. ממלאים חצי כוס שמן וחצי כוס מים באותה כוס ומוסיפים לזה פפריקה מתוקה וכף מלח, שופכים הכל על הדגים. שמים את הסיר על הגז ומבשלים עם המכסה (סגור) בין 30 דקות ל- 40 דקות ולקראת הסוף מוציאים את המכסה לעוד 5 דקות.

ולבסוף... מגישים את המנה !

*תמונת המאכל נלקחה מאתר: http://www.bwoman.co.il/